<h1>ראב"ן סימן רל"ד</h1>
<h2>דף מה:</h2>
תנו רבנן חוט השדרה שנפסק ברובו מאי רובו רוב עורו וכל זמן שרוב עורו קיים אפילו נפסק רוב מוחו לא מעלה ולא מוריד וכן הלכה. בשערי הגאון מצאתי הורה ר' יעקב כר[בי] א"ר הונא אין הלכה כר[בי], ועכשו שלא נוכל לדקדק בחוט השדרה (ו)אם נפסק או ניקב מביא שפוד או מרצע ומכניסו בחולית של שדרה ורואה אם נפסק טריפה אם ניקב כשירה. פירש גאון ניתמזמז כמו נתמסמס ונימוח ונתמרך פסול, וכן נתמרך שנשפך כקיתון. המססה שנמס כדונג מפני האש וכשמעמידו אינו יכול לעמוד מפני כבידו עלתה בתיקו ולחומרא ופסול. אבל נתמזמז שהוא נתנדנד כשירה, פירוש נתמזמז היינו נתנדנד ונתקרש ואינו מוליד עוד, הזכר אינו מוליד והנקיבה אינה מקבלת הריון. ועד היכן הוי כוחו של חוט השדרה שנפסל בפסוקת רובו עד בין הפרשות, בג' מקומות נפרש ויוצא מן השדרה כמו גידים לבנים ויורדין אל תוך שופי והכפלים, עד פרשה ראשונה איתיה עדיין כוחו ונטרף בפסוקת רובו, עד שלישית כלומר מן הזנב עד פרשה שלישית שהיא אותה פרשה של צד הזנב אפילו נפסק רובו, שנייה היא האמצעי והוא ספק אינו יודע מה דינה, ואנן השתא אין לנו להכשיר אלא מפרשה שלישית עד הזנב כי משם כבר תשש כוחו של חוט וגם הירכיים מעמידין אותה. וחוט השדרה של עוף לא הוי אלא עד למטה מן אגפים כר' ינאי, דכיון דלא פסק תלמודא הילכתא לא כר' ינאי ולא כר"ל נעביד לחומרא כר' ינאי. פי' גאון למטה מן אגפים, חוליא אחת למטה ממקום שהכנפיים דבוקות שם בגוף דהיינו לאורך של כל אותו עצם שבכנף עד החוליא ובאותו עצם של כנף העוף בעצם הראשון בו מושך החוט בגפו של עוף עד שמגיע לאותו העצם, ולר"ל דאמר עד בין אגפיים מקום שמחוברים הכנפיים לגוף העוף, דבציר שיעורא דר"ל מדר' ינאי דר' ינאי אמר עד לאורך כל הכנף ור"ל אמר עד החוליא ראשונה.
<h2>דף מו.</h2>
הכבד אם ניטלה ונשתייר הימנה כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא תלוייה ביותרת כשירה ואם לאו טריפה. אם ניקבה המרה טריפה. (כבדא שבו המרה ניקב והורק) ואם אין שם מרה תלויה ואנו מדמין לומר שניטלה לגמרי, יש להבחין ולקרוע הכבד במקום המרה ולטעום בלשון אם יש טעם מר בידוע שהכבד שאבה המרה מחמת כעס ועתידה לחזור כמו שאמרו חכמים [ברכות ס"א:] כבד כועס מרה זורקת בו טיפה ומניחתו וכשירה, ואם אין בו טעם מר בידוע כי ניקבה ונשפכה לארץ. ואם נמצאו ב' מרות בכבד אחד ואין שופכת זו לזו, שתים הן וטריפה דכל יתור כנטול דמי, ואם שופכת זו לזו אחת היא וכשירה. ואם תמצא גרעינה של תמרה שהיא חלקה בתוך המרה אע"פ שיוצאה בדוחק כשירה שלא קרעה כשנכנסה, ואם הגרעינה של זית שהוא חדוד ודאי קרעה וטריפה.
